מהי פצאיטיס פלנטרי?
פצאיטיס פלנטרי (Plantar Fasciitis) היא דלקת ברצועת הפאציה פלנטרית — רצועה סיבית עבה המחברת את עצם העקב (קלקנאוס) לבסיס האצבעות ותומכת בקשת כף הרגל. היא הגורם השכיח ביותר לכאב עקב, ומשפיעה על כ-10% מהאוכלוסייה בשלב כלשהו בחייהם.
הכאב נגרם מקרעים זעירים ודלקת חוזרת בנקודת ההתחברות של הפאציה לעצם העקב, לרוב עקב עומס חוזר ומצטבר.
דורבן עקב — מה הקשר?
דורבן עקב (Heel Spur / Calcaneal Spur) הוא שלוחת עצם קטנה הנוצרת בחלק התחתון של עצם העקב — כתגובה לדלקת כרונית של הפאציה פלנטרית לאורך זמן.
- ✓הדורבן עצמו אינו גורם הכאב
- ✓רוב בעלי דורבן אינם סובלים מכאב
- ✓הכאב נגרם מהדלקת ברצועה
- ✓טיפול בדלקת — מקל גם על "כאב הדורבן"
דורבן מתגלה לרוב במקרה בצילום רנטגן. נוכחותו אינה קובעת את חומרת הכאב ואינה משנה את תכנית הטיפול.
סובלים מכאב? מעוניינים בייעוץ מומחה?
ד"ר דן פרט — אורתופד מומחה, ניתוחי כף רגל וקרסול · קריית אונו
תיאום תור לייעוץ ←תסמינים
כאב חד בעקב — "דריכה ראשונה" בבוקר (Start-up Pain)
כאב לאחר ישיבה ממושכת (בקימה מכסא)
כאב בחלק הפנימי-תחתון של העקב
מחמיר לאחר עומס מוגבר — ריצה, הליכה על מדרגות
רגישות נקודתית במישוש תחתית העקב
נפיחות קלה סביב העקב (פחות שכיח)
גורמי סיכון
שרירי תאומים (Gastrocnemius) קצרים ונוקשים מגבילים את כיפוף כף הרגל כלפי מעלה (Dorsiflexion) ומגבירים את המשיכה על הפאציה הפלנטרית בכל צעד. זוהי אחת הסיבות העיקריות לפצאיטיס פלנטרי — ההסבר לכך שמתיחות שרירי התאומים הן הטיפול המרכזי ביותר.
ריצה ממושכת, הגברה פתאומית של אימון, הליכה או עמידה ממושכת — במיוחד ללא תרגילי מתיחות לשרירי התאומים.
כף רגל שטוחה, קשת גבוהה ועיוותים מבניים אחרים — מגבירים סיכון לגיד אכילס מקוצר, ומכאן להגברת העומס על הפאציה הפלנטרית.
BMI גבוה מגביר עומס על רקמות כף הרגל — גורם סיכון מרכזי.
עקבים גבוהים — גורמים לקיצור גיד האכילס ושרירי התאומים לאורך זמן, ומגבירים עומס על הפאציה הפלנטרית.
אבחון
אנמנזה ובדיקה קלינית — האבחנה היא קלינית
האבחנה מבוססת על אנמנזה ובדיקה גופנית — תיאור כאב הבוקר הקלאסי + מישוש נקודתי בחלק הפנימי-תחתון של העקב. ברוב המקרים אין צורך בבירור הדמיה נוסף.
אולטראסאונד
מדמה עיבוי הפאציה (>4mm פתולוגי), קרעים, ודלקת. בדיקת בחירה — זמינה ואינה כוללת קרינה.
רנטגן
לשלילת שבר מאמץ או ממצא גרמי אחר. נוכחות "דורבן" — זיז גרמי בעקב — אינה משפיעה על הטיפול.
MRI
לשלילת קרע מלא של הפאציה, עצב כלוא (Baxter Nerve), ולמקרים עמידים לטיפול.
טיפול
90% מהמקרים מגיבים לטיפול שמרני — יש להתמיד:
מתיחות — הטיפול המרכזי (95% הצלחה)
מתיחת שרירי התאומים: בעמידה מול קיר — ברך ישרה, עקב על הרצפה. 4 סטים × 10 חזרות של 10 שניות ביום — הטיפול האפקטיבי ביותר.
מתיחת הפאציה הפלנטרית: בישיבה — מושכים את כף הרגל כלפי מעלה ומחזיקים 30 שניות. יש לציין כי מתיחת הפאציה הפלנטרית פחות אפקטיבית ממתיחת שרירי התאומים — מכיוון שאורכה של הפאציה (שהינה רצועה) קבוע יחסית ואינו צפוי להשתנות.
הזרקה — קורטיזון ו-PRP
קורטיקוסטרואיד — הקלה מהירה, אך עם סיכון של כ-1.5% לקרע של הפאציה לאחר יותר משתי זריקות. מוגבל ל-1-2 הזרקות.
PRP (פלסמה עשירה בטסיות) — מעודד ריפוי ביולוגי. יעיל לפצאיטיס כרוני.
מדרסים
הצלחת הטיפול במדרסים בפצאיטיס פלנטרית מוגבלת. אין יתרון מוכח למדרסים מותאמים אישית על פני מוכנים מראש. כדאי לשקול מדרסים טיפוליים עם ירידת עקב שלילית (Negative Heel Drop) — מאפשרים מתיחה מתמדת של שרירי התאומים.
סד לילה (Night Splint)
שומר על כף הרגל בזווית 90° בשינה ומונע התכווצות הפאציה. מפחית משמעותית את כאב הבוקר. השימוש לרוב אינו נוח ולכן טיפול זה נזנח על ידי רבים.
גלי הלם (ESWT)
Extracorporeal Shock Wave Therapy — גלי לחץ לאזור הדלקת. הוכח כיעיל בפצאיטיס כרוני שלא הגיב לטיפולים אחרים. מומלץ לאחר 6 חודשי טיפול שמרני ללא שיפור.
ניתוח — שחרור פאציה (Plantar Release)
נדיר ביותר — פחות מ-1% מהמקרים. שמור לאחר 12-18 חודשי טיפול שמרני כושל ובאינדיקציות ספציפיות — שחרור חלקי של הפאציה. מבוצע לרוב ארתרוסקופית.
מהלך צפוי
מתיחות שרירי התאומים. הפחתת פעילות עצימה. שיפור מורגש ברוב המקרים.
אם ללא שיפור — הזרקת קורטיקוסטרואידים או PRP. המשך מתיחות.
הרוב המכריע של המקרים משתפרים משמעותית. חזרה הדרגתית לפעילות.
אם הכאב נמשך — ESWT (גלי הלם) כאפשרות טיפולית.
באין שיפור ובאינדיקציות ספציפיות — ניתן לשקול ניתוח (נדיר, פחות מ-1%).
אבחנה מבדלת — לא כל כאב עקב הוא פצאיטיס פלנטרי
מספר מצבים גורמים לכאב עקב ועשויים להידמות לפצאיטיס פלנטרי:
כליאת העצב הפלנטרי המדיאלי (ענף Baxter) — גורם לכאב שורף בעקב. לא מגיב לטיפול שמרני של פצאיטיס. מאובחן ב-MRI ו-EMG.
כאב עמוק ומפוזר בעקב, מחמיר תחת עומס. שכיח בספורטאים ואצל נשים לאחר גיל המעבר. מאובחן ב-MRI (לא תמיד נראה ברנטגן).
כליאת עצב טיביאלי אחורי מתחת למלאולוס המדיאלי — כאב שורף ונימול בכף הרגל ובעקב. מאובחן ב-EMG/NCV.
ניוון "כרית" העקב — כאב מרכזי בעקב בדריכה ישירה. נפוץ יותר במבוגרים ובאנשים עם BMI גבוה.
מחלות מפרקיות מערכתיות עלולות לגרום לכאב עקב דו-צדדי. יש לשלול בנוכחות כאב בשתי כפות הרגליים.
לאחר הזרקות חוזרות או פציעה חדה — כאב פתאומי. מאובחן ב-MRI ואולטראסאונד.
שאלות נפוצות
פצאיטיס פלנטרי היא דלקת ברצועת הפאציה פלנטרית. דורבן הוא שלוחת עצם הנוצרת כתגובה לדלקת כרונית — לרוב ממצא מקרי ברנטגן. הכאב נגרם מהדלקת, לא מהדורבן עצמו. טיפול בדלקת — מקל גם על "כאב הדורבן".
90% מהמקרים מתרפאים תוך 12-18 חודשים עם טיפול שמרני עקבי. חשוב להתחיל מוקדם — כאב בוקר מתמשך מעל 3 חודשים ללא שיפור מצריך הערכת רופא.
בשלב חריף — לא מומלץ לרוץ. הליכות — ניתן להמשיך במינון מתון בנעל תומכת, תוך מעקב אחר תגובת הכאב. עם הטבה, ניתן לחזור לריצה בהדרגה עם נעלי ריצה תומכות. יש להפחית נפח ועצימות בהתאם לכאב — אם הכאב מחמיר לאחר פעילות, יש לנוח.
הזרקה מספקת הקלה מהירה ב-60-80% מהמקרים, אך אינה מהווה תחליף למתיחות. טכניקה נכונה של ההזרקה (עם Pie Crusting) עשויה לעודד ריפוי. הזרקות חוזרות (מעל 2-3) עלולות להחליש את הפאציה ולהגדיל סיכון לקרע. PRP — טיפול ביולוגי אלטרנטיבי לטווח ארוך יותר.
פחות מ-2% מהמקרים מגיעים לניתוח. הניתוח נשקל רק לאחר 12-18 חודשי טיפול שמרני מלא שכשל. שחרור פאציה ארתרוסקופי — שיעורי הצלחה 80-90%.