מה זה כף רגל שטוחה?
כף רגל שטוחה (Pes Planus / Flatfoot) היא מצב בו קשת כף הרגל הפנימית קורסת ונוגעת ברצפה בעמידה. זהו אחד הממצאים השכיחים ביותר בכף הרגל — ורוב המקרים אינם מצריכים כל טיפול.
כף רגל שטוחה בילדים — תופעה נורמלית בגיל הצעיר
כל התינוקות נולדים עם כפות רגל שטוחות לחלוטין. הקשת מתפתחת בהדרגה עם תחילת ההליכה ומגיעה לצורתה הסופית בין גיל 6-10. שכיחות כף רגל שטוחה בילדים עד גיל הגן מגיעה ל-44% — ובמרבית המקרים מתפתחת קשת תקינה ללא כל התערבות.
הספרות המודרנית קובעת שכף רגל שטוחה גמישה ואסימפטומטית בילדים אינה מצריכה טיפול — לא מדרסים, לא נעלים מיוחדות, ולא הפניה לרופא מומחה. מדרסים בילדים לא הוכחו כמאיצים התפתחות קשת.
ילד גמיש, ללא כאב ומבצע פעילות גופנית נורמלית — גם אם כף הרגל שטוחה. המלצה: מעקב בלבד.
כאב בכף הרגל, עייפות מהירה, קשיי הליכה, נפיחות, כף רגל נוקשה, או חשד ל-Tarsal Coalition — הפניה לאורתופד.
כף רגל שטוחה במבוגרים — מתי צריך לטפל?
אצל מבוגרים, כף רגל שטוחה שאינה גורמת לכאב, עייפות או מגבלה תפקודית — אינה מצריכה טיפול. הטיפול נדרש כאשר יש תסמינים, כאב, או כשהשטחת כף הרגל מחריפה ועיוות הרגל מתקדם.
סוגי כף רגל שטוחה
כיצד מבדילים: גמישה מול קשיחה?
- ✓קשת נראית בישיבה ובעמידה על קצות אצבעות
- ✓נעלמת בעמידה רגילה
- ✓כף הרגל גמישה לכל הכיוונים
- ✓הנפוץ ביותר — לרוב אינו כואב
- →אין קשת גם בישיבה ובעמידה על קצות
- →כף הרגל נוקשה, תנועה מוגבלת
- →לרוב מולדת (Tarsal Coalition)
- →נדיר יחסית, כואב יותר
שלבי PCFD (על פי Johnson-Strom)
תסמינים
לא כל כף רגל שטוחה כואבת — אך כשיש תסמינים הם עלולים להשפיע על מערכת התנועה כולה:
תסמינים מקומיים
כאב בקשת הפנימית ובעקב — מחמיר בעמידה ממושכת
נפיחות בצד הפנימי של הקרסול
עייפות רגל מהירה בהליכה
שחיקת נעלה מהירה בצד הפנימי
תסמינים בשרשרת הקינטית
כאב ברך — עקב Overpronation
כאב ירך וגב תחתון
כאב שוק (Shin Splints)
התפתחות הלוקס וולגוס ואצבעות פטיש
גורמי סיכון
כף רגל שטוחה יכולה להיות מולדת (Congenital) או נרכשת (Acquired):
רצועות רפויות (Hyperlaxity), קואליציה טרסלית (Tarsal Coalition) — מונעת התפתחות קשת תקינה.
הגורם הנפוץ ביותר ל-PCFD. הגיד אחראי על תמיכת הקשת ועל היפוך כף הרגל. כשהוא מתנוון ונקרע, הקשת קורסת, העקב עובר לוולגוס ואמצע כף הרגל מסתובב כלפי חוץ — שרשרת עיוות מתקדמת.
עומס כרוני על הקשת מאיץ קריסה, במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית.
RA, סוכרת (Charcot Foot), מחלות רקמות חיבור — גורמות לקריסה מהירה של הקשת.
הרצועות והגידים התומכים בקשת נחלשים עם הגיל. כף רגל שטוחה נרכשת שכיחה מגיל 40.
שבר או פציעת רצועות שפגעו בתמיכה הסטאטית של הקשת.
אבחון
האבחנה משלבת שלושה מרכיבים עיקריים:
אנמנזה
בירור משך התסמינים, אחד או שני צדדים, נעלה בשימוש, פעילות גופנית, עלייה במשקל, מחלות רקע ותרופות.
בדיקה קלינית
Single Heel Rise Test — עמידה על קצה אצבע על רגל אחת: אם הקשת אינה עולה ו/או לא ניתן לעמוד — מדד לאי-ספיקת הגיד. הערכת עקב וולגוס, גמישות הקשת ודפוס הליכה.
רנטגן בעמידה — עיקרי
בדיקת הדימות החשובה ביותר — צילום בעמידה בשלושה מנחים. מאפשר מדידת זוויות הקשת (Meary's angle, Calcaneal pitch) ותכנון הניתוח.
MRI
להערכת שלמות גיד הטיביאליס האחורי ומצב הרצועות — חיוני לפני ניתוח שחזור מנח ולאבחון שלב ה-PCFD.
טיפול שמרני
כף רגל שטוחה ללא תסמינים אינה מצריכה טיפול. כשיש כאב או מגבלה — הטיפול השמרני יעיל ברוב המקרים:
מדרסים אורתופדיים
מדרסים לתמיכה בקשת — הטיפול הראשוני הבסיסי. מפחיתים כאב ומאטים התקדמות.
מדרסים מוכנים מול מותאמים אישית
- →קיימת מחלוקת בספרות לגבי עדיפות מדרסים מותאמים אישית לעומת מוכנים מראש
- →הראיות הנוכחיות מצביעות על יעילות דומה בהפחתת כאב ושיפור תפקוד
- →מדרסים מוכנים מראש — עלות נמוכה משמעותית
הנעלה תומכת
נעליים עם קשת בנויה, עקב מרופד ובסיס רחב. הימנעות מנעלי עקב ומכפכפים שטוחים.
פיזיותרפיה
חיזוק גיד הטיביאליס האחורי ושרירי קשת. תרגילי מתיחת שריר השוק (Gastrocnemius stretching) — מפחיתים עומס על הגיד.
סד קרסול / גבס
בשלב חריף של PTTD — אימוביליזציה בגבס קצר 6 שבועות מאפשרת ריפוי הגיד ושחזור הקשת.
ניתוח — מתי ואיזה?
ניתוח מתאים כאשר טיפול שמרני של 6-12 חודשים נכשל, או כשהגיד נקרע. הבחירה תלויה בשלב ה-PCFD:
מתי מומלץ ניתוח?
שחזור גיד הטיביאליס האחורי — תפירה, חיזוק או העברת גיד (FDL Transfer). משולב עם אוסטאוטומיה של עצם העקב (Calcaneal Osteotomy) לתיקון עקב וולגוס, ולעיתים ארכת שריר השוק (Gastrocnemius Recession).
בשלב III-IV (נוקשה) — נדרש קיבוע של מפרקים אמצעיים (Triple/Double Arthrodesis) לייצוב.
החלמה
גבס ללא הטענה.
מגף, הגברה מדורגת של הטענה.
הליכה נורמלית, פיזיותרפיה אינטנסיבית.
חזרה לפעילות מלאה. המשך שימוש במדרסים.
שאלות נפוצות
רוב הילדים עם כפות רגל שטוחות מפתחים קשת תקינה עד גיל 10. אם הקשת לא התפתחה עד גיל 6-7, יש לפנות לבדיקה. ניתוח בילדים שמור למקרים של Tarsal Coalition וחוסר תגובה לטיפול שמרני.
בילדים ובמבוגרים כאחד — מדרסים תומכים בקשת ומפחיתים כאב, אך אינם "מייצרים" קשת או "מחזירים" קשת שקרסה. הם כלי להקלה על כאבים ושיפור איכות חיים. השימוש במדרסים בילדים נדרש רק במקרים בהם כף הרגל השטוחה מלווה בכאבים והפרעה בתפקוד.
PTTD (Posterior Tibial Tendon Dysfunction) הוא הגורם — תפקוד לקוי של גיד הטיביאליס האחורי. PCFD (Progressive Collapsing Flatfoot Deformity) הוא המונח המודרני המקיף המתאר את כלל העיוות: גיד, רצועות, מפרקים — כי לעיתים כף הרגל קורסת גם ללא פגיעה ספציפית בגיד.
כן — לאחר ניתוח שחזור מנח (שלב II) וסיום פיזיותרפיה מלאה, רוב המטופלים חוזרים לפעילות ספורטיבית מלאה. בניתוחי קיבוע (שלב III-IV) — פעילות מתונה אפשרית אך לא ריצה עצימה.
בילדים עד גיל 10 — ברוב המקרים אין צורך בשום טיפול. אם הילד רץ, משחק ואינו מתלונן על כאב — מדרסים ונעלים מיוחדות אינם נחוצים ואינם מוכחים כמועילים. יש לפנות לאורתופד רק אם יש כאב, נוקשות, או הגבלת פעילות.
כן — זו עיקר המשמעות של השם PCFD ("Progressive"). ללא טיפול, כף רגל שטוחה נרכשת במבוגרים עלולה להתקדם משלב I (כאב בגיד בלבד) לשלב IV (ניוון מפרק הקרסול). טיפול שמרני מוקדם יכול לעצור את ההתקדמות.