- צניחת כף רגל = חולשת שריר — לרוב בעקבות פגיעה עצבית
- חשוב לאבחן גורם עצבי: מרכזי, שורשי, או פריפרי
- ניתוח העברת גיד — מחזיר תפקוד על-ידי "עקיפת" הסיבה העצבית
- דיקטוס (סד גומיות גמיש) או AFO (תומך קשיח) = פתרון שמרני מיידי ויעיל
מהי צניחת כף רגל (Foot Drop)?
חולשת שרירי הכפיפה הגבית (דורסיפלקציה) של הקרסול וכף הרגל המקשה על הרמתה בהליכה. נגרמת לרוב מפגיעה עצבית — הטיפול תלוי באבחון מקור הפגיעה.
צניחת כף רגל (Foot Drop / Drop Foot) היא מצב שבו אדם אינו יכול להרים את קדמת כף הרגל (Dorsiflexion) עקב חולשה או שיתוק של השרירים המרימים אותה. התוצאה: גרירת הרגל בהליכה, ולרוב הצורך להרים את הברך גבוה מהרגיל ("Steppage Gait").
⚠ חשוב: צניחת כף רגל היא תסמין ולא אבחנה. יש לאבחן ולטפל בגורם הבסיסי — עצבי, נוירולוגי, או שרירי — לפני בחירת הטיפול.
גורמים
הגורם השכיח - פגיעה בעצב הפרונאלי ליד ראש הפיבולה בעקבות פציעה ישירה, מתיחה או לחץ ממושך.
לחץ על שורש עצב L4 או L5 בגב תחתון — דיסק בקע, היצרות עמוד שדרה.
פגיעות מוחיות גורמות לחולשת שרירים בצד הנגדי.
פגיעה בעצבים פריפריים עקב סוכרת בלתי מאוזנת.
- במידה שהפגיעה העצבית הפיכה (נדיר) חלון הזמנים עד ניוון השרירים הפגועים הוא כ-12 חודשים
- שינוי דפוס הליכה (High-Stepping) — כאבי גב ומפרקים משניים
- נפילות חוזרות — סיכון לפציעות נלוות
- קושי בהליכה למרות שימוש באביזרים וסדים
- פגיעה בתפקוד יומיומי — קושי בהליכה, עמידה, עלייה במדרגות
- כאבים חדשים
- התדרדרות בתפקוד
סובלים מכאב? מעוניינים בייעוץ מומחה?
ד"ר דן פרט — אורתופד מומחה, ניתוחי כף רגל וקרסול · שיבא תל-השומר, מרפאה פרטית בקריית אונו
תיאום תור לייעוץ ←מהם התסמינים של צניחת כף רגל?
גרירת קצה כף הרגל בהליכה — "Steppage Gait"
אי-יכולת להרים קדמת כף הרגל
מעידות ונפילות תכופות
נימול וחולשה בקדמת כף הרגל ואצבעות
כאב בשוק קדמי ובגב כף הרגל
צורך להרים ברך גבוה בהליכה
איך מאבחנים צניחת כף רגל?
אנמנזה ובדיקה נוירולוגית
בדיקת כוח כל השרירים בכף הרגל והקרסול, רפלקסים. בדיקת תחושה. אנמנזה של פציעות קודמות, סוכרת, תרופות.
EMG / NCV
אלקטרומיוגרפיה ומדידת הולכה עצבית — מאתרת את רמת ומיקום הפגיעה העצבית. חיונית לתכנון הטיפול.
MRI
עמוד שדרה — לשלילת בקע דיסק / רדיקולופתיה. MRI ברך — לבחינת לחץ על עצב הפרונאלי.
איך מטפלים בצניחת כף רגל?
| נושא | טיפול שמרני | העברת גיד |
|---|---|---|
| מתי | שיפור בתפקוד עם סד דיקטוס או AFO | כישלון שמרני, פגיעה משמעותית בהליכה |
| משך | 6-12 חודשים | יום ניתוח + 6–12 חודשי שיקום |
| יתרון | ללא סיכון ניתוחי | פתרון מבני, תוצאה עמידה עם תלות מופחתת באביזרים |
הטיפול תלוי בגורם הבסיסי, בחומרת הפגיעה ובמשך הזמן מהופעת התסמינים:
סד קרסול-כף-הרגל (AFO) ודיקטוס
AFO (Ankle-Foot Orthosis) — סד שומר על כף הרגל בזווית 90° ומונע את גרירת כף הרגל בהליכה. דיקטוס (Dictus Band) — רצועה החובקת את הקרסול ומחוברת באמצעות גומייה ולולאה אל שרוכי הנעל, מרימה את קדמת כף הרגל ומונעת גרירה. פחות מסורבל מ-AFO, מתאים לפגיעות חלקיות ולאנשים פעילים.
פיזיותרפיה
חיזוק שרירים, גירוי עצבי-שרירי (TENS/EMS), תרגילי שיווי משקל. יעיל במיוחד בפגיעות חלקיות.
ניתוח — העברת גיד (Tendon Transfer)
העברת גיד Tibialis Posterior לגב כף הרגל — במטרה לשחזר Dorsiflexion פונקציונלי. מומלץ בפגיעות קבועות ללא סיכוי להחלמה עצבית. דורש פיזיותרפיה אינטנסיבית לאחר הניתוח. תוצאות טובות יותר בצעירים.
שאלות נפוצות
תלוי במקור הפגיעה. במקרים של פגיעה זמנית או חלקית — אורתוטיקה (דיקטוס ו-AFO), פיזיותרפיה ותרגילי חיזוק יכולים להחזיר תפקוד. במקרים של פגיעה עצבית קשה ארוכת טווח — ניתוח העברת גיד יכול להחזיר את היכולת ללכת ללא אביזרים.
יש לפנות למומחה בכל הופעת צניחת כף רגל חדשה.
תלוי בגורם ובחומרה. פגיעות עצביות חלקיות — לרוב מתאוששות תוך חודשים עם פיזיותרפיה. פגיעות קבועות — ניתוח העברת גיד מחזיר לתפקוד טוב.
שיקום מלא אחרי העברת גיד אורך 6-12 חודשים. גבס ב-6 השבועות הראשונים, ולאחר מכן פיזיותרפיה אינטנסיבית.
הסיכון לנפילה גבוה משמעותית. AFO ודיקטוס מפחיתים סיכון זה. חשוב לבצע הערכת סביבה ביתית ולהסיר מכשולים.
תלוי בסיבה. פגיעה זמנית של עצב פרונאלי משטחי (אחרי לחץ ממושך) — לעיתים מחלימה תוך 3-6 חודשים. פגיעה עצבית של שורש L5 או נזק עצבי קבוע — לרוב דורשת AFO או ניתוח.