🔍מה זה שבר קרסול?

שבר קרסול הוא שבר באחת מהעצמות המרכיבות את מפרק הקרסול — השוקה (Tibia), הפיבולה (Fibula) ובמיוחד הבליטות העצמיות שלהן הידועות בשם מלאולוסים (Malleoli). ה"מלאוולוס" הצידי הוא בית הפיבולה, ה"מלאוולוס" המדיאלי הוא בית השוקה.

שברי קרסול נגרמים לרוב ממנגנון ינוס (Inversion) — כאשר כף הרגל מתקפלת פנימה בעת נפילה, קפיצה, תאונה, או פציעת ספורט. שברים חד-מלאולריים הם הנפוצים ביותר (כשני-שלישים מהמקרים), שברים דו-מלאולריים מהווים כ-25% ושברים תלת-מלאולריים — 5-10%.

יציבות — המפתח לבחירת הטיפול: לא כל שבר קרסול מצריך ניתוח. יציבות מפרק הקרסול היא הגורם המכריע בין טיפול שמרני לניתוחי. שבר יציב — ניתן לטפל בגבס. שבר בלתי-יציב — ניתוח נדרש.

🦴אנטומיה — מי נשבר?

שלושת המלאולוסים מרכיבים את "מסגרת הקרסול" (Ankle Mortise):

🔵 מלאולוס צידי

קצה הפיבולה. הנשבר הכי שכיח. שבר A/B/C לפי Weber. תומך ברצועות ATFL ו-CFL.

🟢 מלאולוס מדיאלי

בליטה פנימית של השוקה. לרוב נשבר יחד עם הצידי (שבר דו-מלאולרי). תומך ברצועת הדלטואיד.

🟡 מלאולוס אחורי

החלק האחורי של השוקה. שבר ב-3 מלאולוסים = "שבר תלת-מלאולרי". מצריך CT ולרוב ניתוח.

סינדסמוזיס — הרצועה החיבורית בין השוקה לפיבולה מעל הקרסול. פגיעה בה ("High Ankle Sprain") גורמת לאי-יציבות קריטית של ה-Mortise ומצריכה קיבוע ייעודי בנוסף לניתוח.

תסמינים

כאב חמור ומיידי בקרסול בעת הפציעה

נפיחות מהירה ובולטת סביב הקרסול

חבורה (אקכימוזה) המופיעה תוך שעות

כאב מקרין לאורך השוק עד הברך

קושי או אי-יכולת לשאת עומס

עיוות נראה לעין — בשבר עם פריקה

⚠ כלל Ottawa לשבר קרסול: אם יש כאב על הקצה האחורי של המלאולוס הצידי או המדיאלי, ואי-יכולת לשאת עומס על 4 צעדים — יש לצלם רנטגן. כלל זה רגיש מאוד לאבחון שברים.

🩻אבחון

💬

אנמנזה ובדיקה קלינית

מנגנון הפציעה, יכולת הליכה, בדיקת Ottawa Rules, מישוש נקודות כאב ספציפיות לאורך הפיבולה, השוקה ורצועות — מכוונים לבחירת הדימות.

🩻

רנטגן — 3 מנחים סטנדרטיים

AP, צד (Lateral), ו-Mortise View (20° פנימה). ה-Mortise View חיוני לאבחון פריקת הטאלוס ולמדידת המרווח ה-Medial Clear Space.

⚖️

Stress X-ray

רנטגן עם עמסה לבחינת יציבות המלאולוס המדיאלי — האם רצועת הדלטואיד תקינה. Medial Clear Space >4mm = אי-יציבות.

🔬

CT

לשברים מורכבים — בעיקר מלאולוס אחורי, הערכת גודל ה-fragment וסינדסמוזיס. מאפשר תכנון ניתוחי מדויק.

📊סיווג Weber — הנפוץ ביותר בשימוש

סיווג Danis-Weber מבוסס על גובה קו השבר בפיבולה ביחס לסינדסמוזיס — וקובע את מידת הפגיעה בה:

A
מתחת לסינדסמוזיס
סינדסמוזיס שלמה ותקינה. לרוב יציב. מטופל שמרנית בגבס קצר ללא ניתוח.
B
ברמת הסינדסמוזיס
הנפוץ ביותר. סינדסמוזיס עלולה להיות פגועה. נדרש Stress X-ray לקביעת יציבות.
C
מעל הסינדסמוזיס
סינדסמוזיס פגועה. לרוב בלתי-יציב. ניתוח נדרש ברוב המקרים.

שברי קרסול לפי מספר המלאולוסים

חד
Unimalleolar
פיבולה בלבד (Weber A/B). לרוב יציב — גבס ללא ניתוח
דו
Bimalleolar
פיבולה + מדיאלי (או דלטואיד). בלתי-יציב — ניתוח ORIF
תלת
Trimalleolar
+ מלאולוס אחורי. ניתוח מורכב, שיקום ממושך

💊טיפול שמרני

שברים יציבים (לרוב Weber A ו-B יציב) — מטופלים ללא ניתוח:

🦵

גבס / מגף קצר

לרוב נדרשת הימנעות מהטענה למשך כ-6 שבועות, עם מעקב צילומי רנטגן תקופתיים לוודא שהשבר לא זז. מגף Air-Walker לשברים קלים יאפשר ניידות עם תמיכה.

🩹

RICE — שלב ראשון

Rest, Ice, Compression, Elevation — קריטי ב-48-72 השעות הראשונות. שמירה על הרגל מורמת, קרח עטוף, תחבושת מדחסת. מפחית נפיחות ומאיץ ריפוי.

💊

תרופות

NSAIDs לכאב ודלקת. Anticoagulation (LMWH) — מניעת DVT בשברים עם הגבלת תנועה. כדאי לשקול בסוכרתיים ומעשנים המצויים בסיכון גבוה.

מעקב חשוב: גם בשברים המטופלים שמרנית — נדרש מעקב רנטגן שבועי ב-2 השבועות הראשונים לוודא שהשבר אינו מזדז.

🔧ניתוח — ORIF

ניתוח נדרש בשברים בלתי-יציבים:

  • שברים דו-מלאולריים ותלת-מלאולריים
  • שבר Weber B עם פגיעה בסינדסמוזיס או דלטואיד (שבר שקול)
  • שבר Weber C — כמעט תמיד
  • פריקת קרסול (Fracture-Dislocation)
  • שבר פתוח (עצם חושפת עור)
✦ ORIF — Open Reduction Internal Fixation

מתי מומלץ ניתוח?

ORIF (קיבוע פנימי פתוח) — החזרת העצם לאנטומיה תקינה באמצעות חתך, וקיבועה עם צלחות וברגים. לשבר פיבולה — גישה צידית. לשבר מדיאלי — גישה מדיאלית. העצמות מוחזרות למיקומן ומקובעות עם צלחות מתכתיות וברגים.

קיבוע סינדסמוזיס: בשברים Weber C ובשברים עם פגיעה מוכחת בסינדסמוזיס — קיבוע עם ברג סינדסמוטי או Button Device. ברגים קשיחים לרוב מוסרים לאחר 3 חודשים.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, לרוב תוך 24-48 שעות מהפציעה. לעיתים דוחים 3-7 ימים כדי לאפשר להמשך הנפיחות לשכך ולהפחית סיכון פצע.

📅החלמה

לאחר ORIF של שבר מלאולרי:

0–2 שבועות

גבס ללא הטענה. שמירה על גובה הרגל. הסרת תפרים בשבוע 2.

2–6 שבועות

מגף, התחלת הטענה מדורגת. מטופלים עם שברים בלתי-יציבים שעברו ORIF מתחילים הטענה מלאה סביב שבוע 6-8 לאחר הניתוח.

6–10 שבועות

הליכה מלאה, פיזיותרפיה לטווח תנועה ועוצמה.

3–6 חודשים

חזרה לפעילות יומיומית מלאה. הסרת ברג סינדסמוטי אם נדרש.

6–12 חודשים

חזרה לספורט. כ-14% משברי קרסול עלולים להוביל לניוון מפרקי פוסט-טראומטי. מעקב שנתי מומלץ.

ביטוח: המנתח הוא בהסדר עם חברות הביטוח מגדל והכשרה. ניתן לבצע ייעוץ טרום ניתוח ולברר את תנאי הכיסוי.

שאלות נפוצות

לא. שברים יציבים ניתן לטפל ללא ניתוח בגבס או מגף. הניתוח נדרש כשהשבר בלתי-יציב, כשיש פריקה, או כשיש מעורבות סינדסמוזיס. הרופא יקבע לאחר צילום ובדיקה קלינית — ולעיתים Stress X-ray.

שברים יציבים שטופלו שמרנית — חזרה הדרגתית לעמסה תוך 6-8 שבועות. לאחר ORIF — הטענה מלאה סביב שבוע 6-8. חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית לרוב לאחר 6-12 חודשים.

בדרך כלל לא. הצלחות והברגים של הפיבולה נשארים לצמיתות ואינם מפריעים. ברגי סינדסמוזיס קשיחים — לרוב מוסרים לאחר 3-4 חודשים לפני חזרה לפעילות מלאה. Button Devices מודרניים אינם מוסרים.

כ-14% משברי קרסול עלולים להוביל לניוון מפרקי פוסט-טראומטי, גם לאחר קיבוע אנטומי מוצלח — בשל פגיעות סחוס בזמן הפציעה. קיבוע מדויק ושיקום מלא מפחיתים משמעותית את הסיכון. מעקב שנתי עם רנטגן מומלץ.

שניהם יכולים לגרום לכאב, נפיחות וחבורה חמורים. ההבדל: בשבר יש שבירה של עצם — רנטגן יאשר. כלל Ottawa עוזר לזהות מי צריך רנטגן: כאב על העצם + אי-יכולת לשאת עומס על 4 צעדים = יש לצלם. חלק מהנקעים החמורים קשים יותר לטיפול מאשר שברים פשוטים.