🔍מה זה שבר קרסול?

שבר קרסול הוא שבר באחת מהעצמות המרכיבות את מפרק הקרסול — השוקה (Tibia), הפיבולה (Fibula) ובמיוחד הבליטות העצמיות שלהן הידועות בשם מלאולוסים (Malleoli). ה"מלאוולוס" הצידי הוא בית הפיבולה, ה"מלאוולוס" המדיאלי הוא בית השוקה.

שברי קרסול נגרמים לרוב ממנגנון ינוס (Inversion) — כאשר כף הרגל מתקפלת פנימה בעת נפילה, קפיצה, תאונה, או פציעת ספורט. שברים חד-מלאולריים הם הנפוצים ביותר (כשני-שלישים מהמקרים), שברים דו-מלאולריים מהווים כ-25% ושברים תלת-מלאולריים — 5-10%.

יציבות — המפתח לבחירת הטיפול: לא כל שבר קרסול מצריך ניתוח. יציבות מפרק הקרסול היא הגורם המכריע בין טיפול שמרני לניתוחי. שבר יציב — ניתן לטפל בגבס. שבר בלתי-יציב — ניתוח נדרש.

🦴אנטומיה — מי נשבר?

שלושת המלאולוסים מרכיבים את "מסגרת הקרסול" (Ankle Mortise):

🔵 מלאולוס צידי

קצה הפיבולה. הנשבר הכי שכיח. שבר A/B/C לפי Weber. תומך ברצועות ATFL ו-CFL.

🟢 מלאולוס מדיאלי

בליטה פנימית של השוקה. לרוב נשבר יחד עם הצידי (שבר דו-מלאולרי). תומך ברצועת הדלטואיד.

🟡 מלאולוס אחורי

החלק האחורי של השוקה. שבר ב-3 מלאולוסים = "שבר תלת-מלאולרי". מצריך CT ולרוב ניתוח.

סינדסמוזיס — הרצועה החיבורית בין השוקה לפיבולה מעל הקרסול. פגיעה בה ("High Ankle Sprain") גורמת לאי-יציבות קריטית של ה-Mortise ומצריכה קיבוע ייעודי בנוסף לניתוח.

⚡תסמינים

כאב חמור ומיידי בקרסול בעת הפציעה

נפיחות מהירה ובולטת סביב הקרסול

חבורה (אקכימוזה) המופיעה תוך שעות

כאב מקרין לאורך השוק עד הברך

קושי או אי-יכולת לשאת עומס

עיוות נראה לעין — בשבר עם פריקה

⚠ כלל Ottawa לשבר קרסול: אם יש כאב על הקצה האחורי של המלאולוס הצידי או המדיאלי, ואי-יכולת לשאת עומס על 4 צעדים — יש לצלם רנטגן. כלל זה רגיש מאוד לאבחון שברים.

🩻אבחון

💬

אנמנזה ובדיקה קלינית

מנגנון הפציעה, יכולת הליכה, בדיקת Ottawa Rules, מישוש נקודות כאב ספציפיות לאורך הפיבולה, השוקה ורצועות — מכוונים לבחירת הדימות.

🩻

רנטגן — 3 מנחים סטנדרטיים

AP, צד (Lateral), ו-Mortise View (20° פנימה). ה-Mortise View חיוני לאבחון פריקת הטאלוס ולמדידת המרווח ה-Medial Clear Space.

⚖️

Stress X-ray

רנטגן עם עמסה לבחינת יציבות המלאולוס המדיאלי — האם רצועת הדלטואיד תקינה. Medial Clear Space >4mm = אי-יציבות.

🔬

CT

לשברים מורכבים — בעיקר מלאולוס אחורי, הערכת גודל ה-fragment וסינדסמוזיס. מאפשר תכנון ניתוחי מדויק.

📊סיווג Weber — הנפוץ ביותר בשימוש

סיווג Danis-Weber מבוסס על גובה קו השבר בפיבולה ביחס לסינדסמוזיס — וקובע את מידת הפגיעה בה:

A
מתחת לסינדסמוזיס
סינדסמוזיס שלמה ותקינה. לרוב יציב. מטופל שמרנית בגבס קצר ללא ניתוח.
B
ברמת הסינדסמוזיס
הנפוץ ביותר. סינדסמוזיס עלולה להיות פגועה. נדרש Stress X-ray לקביעת יציבות.
C
מעל הסינדסמוזיס
סינדסמוזיס פגועה. לרוב בלתי-יציב. ניתוח נדרש ברוב המקרים.

שברי קרסול לפי מספר המלאולוסים

חד
Unimalleolar
פיבולה בלבד (Weber A/B). לרוב יציב — גבס ללא ניתוח
דו
Bimalleolar
פיבולה + מדיאלי (או דלטואיד). בלתי-יציב — ניתוח ORIF
תלת
Trimalleolar
+ מלאולוס אחורי. ניתוח מורכב, שיקום ממושך

💊טיפול שמרני

שברים יציבים (לרוב Weber A ו-B יציב) — מטופלים ללא ניתוח:

🦵

גבס / מגף קצר

לרוב נדרשת הימנעות מהטענה למשך כ-6 שבועות, עם מעקב צילומי רנטגן תקופתיים לוודא שהשבר לא זז. מגף Air-Walker לשברים קלים יאפשר ניידות עם תמיכה.

🩹

RICE — שלב ראשון

Rest, Ice, Compression, Elevation — קריטי ב-48-72 השעות הראשונות. שמירה על הרגל מורמת, קרח עטוף, תחבושת מדחסת. מפחית נפיחות ומאיץ ריפוי.

💊

תרופות

NSAIDs לכאב ודלקת. Anticoagulation (LMWH) — מניעת DVT בשברים עם הגבלת תנועה. כדאי לשקול בסוכרתיים ומעשנים המצויים בסיכון גבוה.

מעקב חשוב: גם בשברים המטופלים שמרנית — נדרש מעקב רנטגן שבועי ב-2 השבועות הראשונים לוודא שהשבר אינו מזדז.

🔧ניתוח — ORIF

ניתוח נדרש בשברים בלתי-יציבים:

  • שברים דו-מלאולריים ותלת-מלאולריים
  • שבר Weber B עם פגיעה בסינדסמוזיס או דלטואיד (שבר שקול)
  • שבר Weber C — כמעט תמיד
  • פריקת קרסול (Fracture-Dislocation)
  • שבר פתוח (עצם חושפת עור)
✦ ORIF — Open Reduction Internal Fixation

מתי מומלץ ניתוח?

ORIF (קיבוע פנימי פתוח) — החזרת העצם לאנטומיה תקינה באמצעות חתך, וקיבועה עם צלחות וברגים. לשבר פיבולה — גישה צידית. לשבר מדיאלי — גישה מדיאלית. העצמות מוחזרות למיקומן ומקובעות עם צלחות מתכתיות וברגים.

קיבוע סינדסמוזיס: בשברים Weber C ובשברים עם פגיעה מוכחת בסינדסמוזיס — קיבוע עם ברג סינדסמוטי או Button Device. ברגים קשיחים לרוב מוסרים לאחר 3 חודשים.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, לרוב תוך 24-48 שעות מהפציעה. לעיתים דוחים 3-7 ימים כדי לאפשר להמשך הנפיחות לשכך ולהפחית סיכון פצע.

📅החלמה

לאחר ORIF של שבר מלאולרי:

0–2 שבועות

גבס ללא הטענה. שמירה על גובה הרגל. הסרת תפרים בשבוע 2.

2–6 שבועות

מגף, התחלת הטענה מדורגת. מטופלים עם שברים בלתי-יציבים שעברו ORIF מתחילים הטענה מלאה סביב שבוע 6-8 לאחר הניתוח.

6–10 שבועות

הליכה מלאה, פיזיותרפיה לטווח תנועה ועוצמה.

3–6 חודשים

חזרה לפעילות יומיומית מלאה. הסרת ברג סינדסמוטי אם נדרש.

6–12 חודשים

חזרה לספורט. כ-14% משברי קרסול עלולים להוביל לניוון מפרקי פוסט-טראומטי. מעקב שנתי מומלץ.

ביטוח: המנתח הוא בהסדר עם חברות הביטוח מגדל והכשרה. ניתן לבצע ייעוץ טרום ניתוח ולברר את תנאי הכיסוי.

❓שאלות נפוצות

לא. שברים יציבים ניתן לטפל ללא ניתוח בגבס או מגף. הניתוח נדרש כשהשבר בלתי-יציב, כשיש פריקה, או כשיש מעורבות סינדסמוזיס. הרופא יקבע לאחר צילום ובדיקה קלינית — ולעיתים Stress X-ray.

שברים יציבים שטופלו שמרנית — חזרה הדרגתית לעמסה תוך 6-8 שבועות. לאחר ORIF — הטענה מלאה סביב שבוע 6-8. חזרה מלאה לפעילות ספורטיבית לרוב לאחר 6-12 חודשים.

בדרך כלל לא. הצלחות והברגים של הפיבולה נשארים לצמיתות ואינם מפריעים. ברגי סינדסמוזיס קשיחים — לרוב מוסרים לאחר 3-4 חודשים לפני חזרה לפעילות מלאה. Button Devices מודרניים אינם מוסרים.

כ-14% משברי קרסול עלולים להוביל לניוון מפרקי פוסט-טראומטי, גם לאחר קיבוע אנטומי מוצלח — בשל פגיעות סחוס בזמן הפציעה. קיבוע מדויק ושיקום מלא מפחיתים משמעותית את הסיכון. מעקב שנתי עם רנטגן מומלץ.

שניהם יכולים לגרום לכאב, נפיחות וחבורה חמורים. ההבדל: בשבר יש שבירה של עצם — רנטגן יאשר. כלל Ottawa עוזר לזהות מי צריך רנטגן: כאב על העצם + אי-יכולת לשאת עומס על 4 צעדים = יש לצלם. חלק מהנקעים החמורים קשים יותר לטיפול מאשר שברים פשוטים.

🔗מצבים קשורים

שינויים ניווניים בקרסול סיבוך מאוחר של שבר קרסול חוסר יציבות קרסול פגיעת רצועות נלוות לשבר קרע גיד אכילס פציעת ספורט נלווית הלוקס וולגוס עיוות נפוץ של כף הרגל