- שבר קלקנאוס = שבר חמור; 75% מהמקרים מצריכים ORIF
- ORIF מומלץ עד שבוע מהפציעה — לפני נפיחות מרבית
- סיכון עיקרי: עיוות מבנה העקב ושינויים ניווניים במפרק המעורבים
- שיקום ממושך: 6-12 חודשים עד חזרה לפעילות מלאה
מהו שבר קלקנאוס?
שבר בעצם הגדולה ביותר בכף הרגל, שכיח לאחר נפילה מגובה. ב-75% מהמקרים נדרש שחזור וקיבוע בניתוח (ORIF) להקטנת הסיכון לעיוות מבנה כף הרגל ושינויים ניווניים במפרקים המעורבים.
עצם הקלקנאוס (עצם העקב) היא הגדולה מעצמות כף הרגל ונושאת את עיקר משקל הגוף. שבר קלקנאוס הוא פציעה חמורה — לרוב עקב נפילה מגובה על הרגליים — ומהווה כ-2% משברי השלד. הטיפול מורכב ונדרשת מיומנות כירורגית גבוהה.
איך מסווגים שברי קלקנאוס?
מהם התסמינים ואיך מאבחנים?
כאב עז בעקב לאחר נפילה מגובה
נפיחות מהירה ומשמעותית סביב העקב
אי-יכולת מוחלטת לדרוך
עיוות "עיבוי" של העקב — התרחבות לטרלית
שלפוחיות פצע (Fracture Blisters) — שכיחות, לעיתים מעכבות ניתוח
שברים נלווים — L1 בעמוד שדרה ב-10% מהמקרים
רנטגן
בדיקה ראשונית. זווית Böhler (תקין: 25-40°) וזווית Gissane (תקין: 95-105°). השטחת זווית Böhler וחידוד זווית Gissane מצביעים על שבר עם תזוזה ופגיעה במשטח המפרקי.
CT תלת-ממדי
הכרחי לתכנון ניתוח. מאפשר הערכת Sanders classification, מספר קווי השבר, מידת התזוזה, והפגיעה במשטחים המפרקיים (Posterior Facet).
איך מטפלים בשבר קלקנאוס?
| נושא | טיפול שמרני | ניתוח |
|---|---|---|
| מתי | ללא תזוזה | כישלון שמרני, תזוזה משמעותית |
| משך | 6-12 חודשים | יום + 6–12 חודשי שיקום |
| יתרון | ללא סיכון ניתוחי | פתרון מבני קבוע |
טיפול שמרני — Sanders I וחוץ-מפרקי
גבס ללא נשיאת משקל 6-10 שבועות, רגל מורמת. מתאים לשברים ללא תזוזה, מטופלים עם מחלות רקע, עישון כבד, וסוכרת לא מאוזנת.
גישת סינוס טרסי — Sinus Tarsi Approach (זעיר פולשני)
הגישה המועדפת כיום — Sanders II-III. חתך (6-8 ס"מ) מעל הסינוס טרסי — פגיעה מינימלית ברקמה הרכה. תחת הנחיית שיקוף C-Arm.יתרונות מוכחים:• סיכון נמוך משמעותית לסיבוכי פצע (פחות מ-2% לעומת 10-25% בגישה המורחבת)• ניתן לבצע מוקדם יותר (3-5 ימים לאחר הפציעה)• שיקום מהיר יותר• שמירה על אספקת דם לעור• קיבוע עם ברגים בלבד, ללא שימוש בפלטה (ברוב המקרים)
שחזור פתוח וקיבוע פנימי (ORIF) — גישה לטרלית מורחבת
גישה לטרלית מורחבת (Extended Lateral Approach) — שחזור של חלקי השבר בגישה נרחבת. סיכוני עור גבוהים יותר. מתאים לשברים בטיפול מאוחר — שלושה שבועות ויותר לאחר הפציעה, או במצבים ספציפיים בהם גישת Sinus Tarsi אינה מתאימה.
קיבוע ראשוני של מפרק תת-הטאלוס (Primary Subtalar Arthrodesis)
Sanders IV — שבר מרוסק. קיבוע ראשוני של מפרק תת-הטאלוס (Subtalar Joint) במקרים בהם שחזור וקיבוע השבר מורכב, והסיכון לשינויים ניווניים מאוחרים גבוה. מבוצע בגישת Sinus Tarsi. משך ההחלמה דומה למשך ההחלמה של שחזור פתוח וקיבוע פנימי.
החלמה מניתוח
חבישה מרופדת לאחר הניתוח, ללא דריכה. הפעלת הקרסול מלאה לפי היכולת.
ללא דריכה, הפעלה מלאה של הקרסול.
תחילת נשיאת משקל הדרגתית במגף. פיזיותרפיה.
נשיאת משקל מלאה. שיקום מפרק תת-הטאלוס.
החלמה מלאה. חלק מהמטופלים יזדקקו לניתוח שני (Subtalar Fusion) בשל ניוון.
מה הפרוגנוזה לטווח ארוך?
כאב כרוני
כאב שיורי שכיח — במיוחד ב-Subtalar Joint. עד 50% מהמטופלים עם שבר תוך-מפרקי יפתחו ניוון Subtalar הדורש קיבוע מאוחר.
חזרה לעבודה
עבודה משרדית: 3-4 חודשים. עבודה פיזית/עמידה: 12-18 חודשים. שבר חמור — עד 30% לא חוזרים לעבודה הפיזית המקורית.
- איחור בניתוח (>2 שבועות) — שחזור חלקי השבר בניתוח הופך למורכב יותר
- שבר שהתאחה ללא טיפול - לעיתים נוצר עיוות משמעותי במבנה העקב וכף הרגל ושינויים ניווניים בממפרקים המעורבים. לרוב נדרש ניתוח לאיחוי המפרקים המעורבים בשבר
- איבוד גובה העקב משנה את ביומכניקת ההליכה
- בכל שבר בעצם העקב
- לאחר ההחלמה - פגיעה בתפקוד יומיומי — קושי בהליכה, עמידה, עלייה במדרגות
- כאב לילי או כאב מנוחה
- הדמיה שמראה פגיעה מבנית משמעותית
סובלים מכאב? מעוניינים בייעוץ מומחה?
ד"ר דן פרט — אורתופד מומחה, ניתוחי כף רגל וקרסול · קריית אונו
תיאום תור לייעוץ ←שאלות נפוצות
שברים ללא תזוזה - ניתן לטפל שמרנית עם 8–12 שבועות ללא נשיאת משקל. שברים בתזוזה דורשים לרוב ORIF לשחזור צורת העקב ומניעת ארתריטיס סבטלרית.
יש לפנות למומחה בכל שבר בעצם העקב: לאחר ההחלמה מהשבר אם הכאב נמשך מעל 3 חודשים למרות מנוחה וטיפול ביתי, פגיעה בתפקוד היומיומי (הליכה, עמידה), כאב לילי או כאב מנוחה, נפיחות שלא חולפת, או ממצא חריג בהדמיה.
שבר קלקנאוס הוא אחד השברים המורכבים ביותר בכף הרגל. הניתוח — בין אם שחזור פתוח וקיבוע פנימי בגישת סינוס טרסי ובין אם איחוי ראשוני — דורש ניסיון מיוחד בכירורגיית כף רגל וקרסול. מנתח מומחה עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים, ולשפר את הפרוגנוזה לטווח ארוך.
שברים חוץ-מפרקיים — פרוגנוזה טובה. שברים תוך-מפרקיים Sanders II-III — 50-70% חוזרים לפעילות מלאה. Sanders IV — חלק ניכר מפתחים ניוון מפרק תת-הטאלוס הדורש Subtalar Fusion.
שברים חמורים (Sanders III-IV) עלולים לגרום לכאב כרוני, הגבלת תנועה ואי-נוחות בנעלה. הפחתת עומס, הנעלה מותאמת ולעיתים ניתוח שני (Subtalar Arthrodesis) מסייעים משמעותית.
הזמן האידיאלי לניתוח ORIF הוא תוך 7-10 ימים מהפציעה — לפני שהנפיחות מגיעה לשיא ומקשה על הגישה הניתוחית. איחור מעבר ל-3 שבועות מסבך את הניתוח.